החזית האדומה (גרמניה)
 | |
 | |
| מצעד החזית האדומה בברלין בהובלת ארנסט תלמאן, 1927 | |
| מדינה |
רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| יושב ראש |
ארנסט תלמאן |
| תקופת הפעילות |
יולי 1924 – 3 במאי 1929 (כ־4 שנים) |
  | |
החזית האדומה (בגרמנית: Roter Frontkämpferbund, מילולית: איגוד לוחמי החזית האדומה, בקיצור: RFB) הייתה מיליציה של המפלגה הקומוניסטית של גרמניה בתקופת רפובליקת ויימאר. באופן רשמי הייתה איגוד מפלגתי רשום. הקבוצות המקומיות הראשונות של ההחזית האדומה הוקמו ביולי 1924. במהלך הפגישה הארצית הראשונה בפברואר 1925 בברלין ארנסט תלמאן נבחר למנהיג הראשון של הוועדה הפדרלית.
הצדעת הארגון הייתה אגרוף קפוץ והקריאה: !Rot front ("חזית אדומה!"), קריאה שהפכה לשמו השגור של הארגון. בנוסף, החזיקה החזית האדומה עיתון שנקרא די רוט פרונט.
הארגון, שנוסד כארגון הגנה פרולטרי למעמד הפועלים, פעל במשך השנים במאבקי רחוב אלימים עם המשטרה, בשטורמאבטיילונג (SA) של המפלגה הנאצית, וכן יריבים פוליטיים אחרים. לאחר השתתפותם במחאות העקובות מדם בעקבות האיסור לחגוג את יום הפועלים הבינלאומי בברלין 1929, במהלכו נורו ונרצחו למעלה מ-30 בני אדם על ידי המשטרה, הארגון הוצא מחוץ לחוק ב-1929 וכל רכושו הוחרם על ידי הממשלה. בזמן האיסור היה לארגון כ-130,000 חברים, אשר חלק גדול מהם המשיך בפעילות באופן בלתי חוקי או בארגונים דומים, ואילו אחרים פרשו מהפעילות הפוליטית. למרות שבעבר הייתה סברה כי הייתה עריקה מהארגון אל ה-SA, בפועל עריקה מסוג זה הייתה נדירה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החזית הייתה איגוד-על של פלוגות פועלים מקומיות. הפלוגה הראשונה הוקמה ב-1924 על בסיס קבוצה של שומרים שתפקידם היה לאבטח את וועידות המפלגה הקומוניסטית והפגנותיה, בראשה עמד ארנסט תלמאן. ב-1925 נבחר תלמאן לראש הוועידה הפדרלית בכינוס הכלל-גרמני הראשון שנערך בברלין. הפלוגות שנועדו להגנה-עצמית של פועלים הפכו מעורבות יותר ויותר בתגרות רחוב אלימות מול מיליציות הימין, "קסדת הפלדה" והאס אה והמיליציה הדמוקרטית הממשלתית רייכסבאנר שחור-אדום-זהב.
לאחר תגרה גדולה באחד במאי 1929 בברלין, בה נורו 30 מחברי הארגון על ידי המשטרה, נאסרה פעילותה של החזית ונכסיה הוחרמו. למרות איסור הפעילות הרשמי המשיכו 130,000 חברי החזית (רק כ-30% מהם חברי המפלגה הקומוניסטית) בפעילות מחתרתית.
לחזית, כמו לכל המיליציות האחרות, הייתה תנועת נוער צבאית-למחצה בשם Roter Jungsturm ("נוער-סער אדום") או Rote Jungfront (חזית נוער אדומה). בערי הנמל נקראו פלוגות פועלי-הנמל והמלחים Rote Marine ("הצי האדום"). ב-1925 יסדה קלרה צטקין את חזית-הנשים ונערות (Roter Frauen und Mädchen Bund).
בתקופת גרמניה הנאצית נטל הארגון נטל בפעילות מחתרתית אנטי-נאצית. בהודעה לעיתונות שהוציא מפקד משטרת מינכן, היינריך הימלר ב-21 במרץ 1933 בנוגע לפתיחת מחנה הריכוז דכאו אמר שבמחנה ירוכזו "כל הקומוניסטים, אנשי הרייכסבאנר ומרקסיסטים המסכנים את ביטחון המדינה ירוכזו שם... אי אפשר לשחררם בשל מעורבותם הבלתי פוסקת להתסיס ולארגן מהומות כאשר הם אינם כלואים"[1].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך בלקסיקון ההיסטורי (בגרמנית)